הסקרנות שלי לגבי קשרים אנושיים מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.
אני מכירה מקרוב את השאלה איך להישאר קרובה לאחרים בלי לאבד את עצמי. גדלתי בתוך מערכת יחסים משפחתית מורכבת, ובתוכה למדתי להיות מרצה ומתפקדת. זו הייתה דרך שעזרה לי להישאר קרובה לאחרים, אבל הרחיקה אותי מעצמי.
עם השנים אני לומדת לבחור אחרת. ככל שאני מחוברת יותר לעצמי, אני מגלה שהקשרים שלי נעשים בריאים, מלאים והדדיים יותר. אני לומדת להישען ולסמוך, ולגלות איך קשר יכול להיות מקום של ריפוי.
אני אמא ובת זוג, וחיה בעצמי את המורכבות, היופי והאתגר שיש בקשרים קרובים.
עם השנים התחדדה בי ההבנה שהמקום שבו אני רוצה להתבונן הוא הקשר. במה שקורה לנו כשאנחנו פוגשים אדם אחר, במה שאנחנו לומדים על עצמנו בתוך מערכות יחסים, ובעיקר באפשרויות שנפתחות כשאנחנו מצליחים לפגוש זה את זה אחרת.
בעבודה עם זוגות גיליתי עד כמה הקשר יכול להיות גם המקום שבו אנחנו נתקעים וגם המקום שבו משהו חדש יכול להיוולד.
העבודה שלי משלבת בין שיטת סאטיה לבין גישת הקשר כמרפא (היקשרות ו־EFT). אני מביאה לתוכה ידע מקצועי, ניסיון של שנים בעבודה עם אנשים וזוגות, וסקרנות עמוקה לגבי מה שקורה לנו בתוך קשר.
מתוך הדרך הזו התגבשה התפיסה שמנחה את העבודה שלי היום: ריפוי דרך קשר.
הדבר שאני הכי אוהבת בעבודה הוא לראות איך משהו מתחיל להשתנות.
אדם שמפסיק להחזיק הכול לבד. משהו שהיה סגור ומתחיל להיפתח. זוג שמצליח לגלות שמתחת לריב יש געגוע, ומתחת לכעס יש פחד, ומתחת לכל זה רצון להיות קרובים.
אני מתרגשת בכל פעם מחדש מהרגע שבו משהו שהיה נראה בלתי אפשרי מתחיל להיות אפשרי. כשאפשר להרגיש בלי להציף, להיות קרובים בלי לאבד את עצמנו, ולהישען על מישהו בלי לוותר על מי שאנחנו.
אלה הרגעים שמזכירים לי למה בחרתי בעבודה הזו. עבורי זו זכות גדולה שאנשים סומכים עליי במקומות הכי אישיים שלהם. אני מגיעה לעבודה הזו עם לב נוכח, כבוד עמוק למערכות יחסים, ואמונה אמיתית ביכולת שלנו להשתנות, להחלים ולצמוח בתוך קשר.